אם כבר סיימתם את לימודי התואר הראשון שלכם וכעת אתם מוכנים להמשיך את הלימודים האקדמיים אל תואר שני (אשר מכונה באקדמיה: "מוסמך אוניברסיטה"), המדריך הזה נועד בשבילכם.
מסלולי הלימוד לתואר שני מחולקים לשני סוגים:
במקרים רבים, התואר השני מהווה המשך אקדמי ישיר ללימודים בתואר הראשון והוא מהווה אבן דרך לסטודנטים המעוניינים להמשיך מאוחר יותר אל לימודי דוקטורט. לדוגמא: סטודנט שסיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומעוניין להיות פסיכולוג או לעשות דוקטורט בפסיכולוגיה, יראה בלימודי תואר שני עם תזה בפסיכולוגיה שלב נוסף בדרכו אל הגשמת היעד.
במקרים אחרים, מעוניינים סטודנטים להרחיב את השכלתם האקדמית דווקא לא מתחום הלימודים שלהם. לשם כך קיימים מסלולי לימוד רחבים יותר כגון: תואר שני במשפטים לבוגרי כלכלה או לימודי מנהל עסקים, היכולים להתאים לבוגרי לימודים רבים מתואר ראשון, בין אם הם בוגרי מכללה ובין אם הם בוגרי אוניברסיטה.
כמו בתואר ראשון, גם כאן דרישות הקבלה הולכות ועולות כאשר הביקושים לתחום לימוד ספציפי גוברים. הסיבות לעלייה בביקושים אלו משתנות בין סטודנטים שונים ונובעות ממספר גורמים וביניהם: ביקוש בשוק העבודה, הכרה בלימודים במקום העבודה, הערכה מקצועית על ידי מנהלים, התמקצעות בתחום ספציפי באופן מעמיק יותר, רצון להשתלב בדרגים גבוהים יותר בחברה ועוד.
מסלולי הלימודים לתואר שני המבוקשים ביותר, נכון לכתיבת שורות אלו (שנת 2014) הם:
אם לקראת התואר הראשון התלבטתם רבות אם ללמוד כלכלה או דווקא חשבונאות, תגלו שלקראת לימודי התואר השני ההתלבטות היא לא קשה כל כך. לאחר לימודי התואר הראשון אתם יכולים לדעת בקלות אם התחום בו סיימתם ללמוד באמת עניין אתכם, ואז תוכלו לדעת בקלות אם להמשיך באותו כיוון בתואר השני. כך למשל, סטודנטים רבים שסיימו לימודי כלכלה מרגישים שהלימודים בתואר הראשון היו "כבדים" ולכן הם בוחרים לעשות תואר שני במנהל עסקים שנחשב "קליל" יותר ביחס לתואר שני בכלכלה, אף על פי שהביקושים גבוהים יותר. לכן, חשוב למצוא מסלול לימודים שגם מתאים לכם מבחינת עניין וקרבה אל תחום התעסוקה שלכם.
לאחר לימודי התואר הראשון הסטודנטים מעוניינים להשתלב מהר ככל הניתן בתחום בו סיימו את הלימודים, כדי לא להיכנס למסלול לימודים לתואר שני בלי תעסוקה. החיסרון העיקרי בכניסה ללימודי תואר שני ללא עבודה הוא ההערכה השלילית שיש למקומות עבודה אל סטודנטים "אקדמיים" מדי המציגים עצמם באופן טוב מדי ביחס למשרה שאותה הם דורשים (over qualified). לכן, כדאי להשתלב בתעשייה מיד עם סיום הלימודים בתואר הראשון ולהודיע למעסיק על כוונתכם להירשם ללימודי תואר שני כדי לתאם שעות במשרד. עובדים רבים חוששים כי פגיעה בשעות העבודה עלולה לגרום לפיטוריהם אך חשיבה זו שגויה וקצרת טווח. מקומות עבודה רבים ישמחו כי לעובדיהם יהיה תואר שני, מכיוון שהדבר מעלה את ערך העובדים והחברה כולה. לאחר סיום לימודיכם תוכלו לבקש העלאה מיידית במשכורת ו\או להשתלב במשרה ניהולית יותר.
סטודנטים רבים חושבים לעצמם: "אסיים לימודי תואר שני בקלות, כי הוא קל יותר, קצר יותר, ואני מכיר כבר את הבירוקטריה של המכללה\האוניברסיטה" ומיד לאחר פתיחת הלימודים הם מגלים שהם נדרשים להשקעה רבה יותר משחשבו. גם אם התואר השני קל יותר מבחינות רבות, עדיין יש צורך בהשקעה של זמן: לשבת בכיתה ולסכם, להתכונן למבחנים גדולים או קשים, להגיש עבודות או להגיש עבודת תזה (למסלולי תואר שני עם תזה).
הבעיות לא מתחילות עם המסגרת הלימודית אלא מגיעות דווקא מקשיי היום-יום: איך ללמוד למבחן אם יש תינוק בבית, איך לומר לבוס שאני צריך לצאת מוקדם ללימודים או לקחת יום חופש לקראת בחינה קשה במיוחד. כדי לצלוח מהמורות אלו כדאי לתכנן היטב את צעדיכם בחיים לפני התואר ולמצוא בייביסיטר לילד, ולסכם מראש על שעות העבודה הקבועות שלכם.
מחקרים רבים מראים כי בוגרי תואר שני מרוויחים יותר מבוגרי תואר ראשון. במחקר מקיף שבוצע בארה"ב בקרב בוגרי תואר שני במנהל עסקים (MBA) התגלה כי נשים בעלות תואר שני שיפרו את החזר ההשקעה (ROI) על הלימודים בכ-100% לעומת התואר הראשון, ואילו גברים שיפרו את החזר ההשקעה בכ-89% לעומת התואר הראשון. המשמעות היא ברורה: בוגרי תואר שני מרוויחים פי 2 באותה עבודה ביחס לבוגרי תואר ראשון!
אם סיימתם תואר ראשון ואתם עוסקים בתחום ספציפי, קל לגלות שהעבודה יכולה להיות שוחקת מאוד: לקבל אישורים על פעולות, לשלוח פקסים, לאחר חשבונות וכו'. לפתע, משרת החלומות שלכם הופכת לשגרתית ומשעממת. לא חייבים לעבור מקום עבודה כדי למצוא עניין בתחום שלכם וייתכן כי ברגע שתשולבו במשרה ניהולית יותר עם שכר גבוה יותר תוכלו להפיק סיפוק עצמי וערך עצמי גבוה יותר ממקום העבודה הנוכחי שלכם.
אנשים המצליחים להגשים את יעדיהם הם אנשים בעלי אופי חזק יותר: הם ממושמעים, משיגים את המטרות שהציבו לעצמם, ויכולים להשפיע על אנשים אחרים. אם תסיימו תואר שני תוכלו לשפר משמעותית את האופן בו אתם חושבים ומרגישים – דבר שישפר משמעותית את איכות החיים שלכם בעבודה בפרט ובחברה בכלל.
כפי שציינו לעיל – עם סיום הלימודים והאישור על סיום התואר תוכלו לגשת למנהל הישיר שלכם ולדרוש העלאה מיידית במשכורת. ההעלאה המקובלת לבעלי תואר שני היא בגובה 20% משכרם, עם שיפור אחרים כגון: טלפון צמוד, ביטוחים נוספים, רכב, השתלבות בקבלת ההחלטות וכו'. אם תחשבו את הטבה זו החל מהגיל בו קיבלתם את התואר ועד לגיל הפנסיה (67) תגלו כי מדובר בסכומים לא מבוטלים העלולים להסתכם במאות אלפי שקלים.
חלק מהקריטריונים המשפיעים על בחירת מוסד לימודים לתואר ראשון, הופכים ללא רלוונטיים כאשר מתעניינים בתואר שני כמו חיי קמפוס או מעונות הסטודנטים. מנגד, קריטריונים אחרים הופכים משמעותיים יותר. נסקור את הפרמטרים החשובים ביותר לבחירת מוסד לימודים מוצלח ללימודי תואר שני.
גם כיום, הלימודים באוניברסיטה נחשבים טובים יותר בעיניי מעסיקים רבים, אף על פי שלא תמיד לדברים אלו קיימת אחיזה במציאות. לפיכך, העדיפות הראשונה של סטודנטים רבים היא להתקבל ללימודי תואר שני באחת מהאוניברסיטאות.
מעבר לתפיסה של המעסיקים, קיים גם השיקול הכלכלי אשר מהווה לעיתים רבות גורם הכרעה משמעותי. כיום, עלות הלימודים לתואר שני במכללות היא כפולה לעומת האוניברסיטאות. דבר זה מגביר את הביקושים ובעקבות כך את דרישות הקבלה למסלולי הלימוד לתואר שני באוניברסיטאות.
באופן גורף ניתן לומר כי כדי ללמוד תואר שני במנהל עסקים יש צורך בבחינת GMAT וקבלת ציון בהתאם לתנאי הקבלה. סטודנטים רבים אשר אינם עומדים בדרישות ה-GMAT של האוניברסיטה עומדים בפני שיקול מעניין: האם לעשות בחינה נוספת בניסיון לשפר את הציון ולהפסיד שנת לימודים, או להירשם ללימודים יקרים יותר במכללה אבל להשיג את התואר השני ביעד המקורי אשר תיכננו.
שמות התארים השניים הם נגזרת ישירה של הפקולטה בה סיים הבוגר את לימודיו, כדלקמן:
