אמנם השרי מקושר פעמים רבות לתרבות השתייה הבריטית והוא אכן פופולארי שם, אך בהגדרתו זהו משקה ספרדי. על משקה זה חלים חוקי פיקוח המגדירים רק אזור מסוים בגבולות השוק האירופי (במחוז קדיז) שמייצר אותו ויכול להיקרא שרי. בארה"ב, ניתן לכנות משקאות דומים "שרי" אך בחובת ציון שם המקום או האזור בו יוצר המשקה. יין שרי, לאחר סיום שלב התסיסה, מחוזק בברנדי או באלכוהול אחר. בגלל סדר תהליכים זה, השרי הוא בראשיתו יבש מאוד, כאשר כל מתיקות שתהיה במשקה הסופי היא תוצאה של הוספה מאוחרת אחרי התסיסה. זאת בניגוד ליינות פורט למשל, בהם החיזוק נעשה במחצית הדרך של שלב התסיסה כך שלא כל הסוכר הופך לאלכוהול.
כיום מייצרים שרי במגוון דרכים וטכניקות, כולל מותגי שרי שעוברים תסיסה שנייה וכאלו שעוברים תסיסה ראשונה בלבד. הסוגים העיקריים של משקאות שרי הם:
מומחי יין רבים ברחבי העולם טוענים כי השרי אינו מוערך כראוי בתעשייה וכי מדובר על אוצר יין שהוזנח על ידי התקשורת והתעשייה. באנגליה, השרי דווקא נחשב מאוד ואפילו כבעל מאפיינים אציליים. זאת היות ובעבר, האנגלים קידמו את רכישת יינות השרי הספרדיים והפורטוגלים על פני הברנדי והקוניאק של יריביהם הצרפתים. שרי מוגש כמעט תמיד נקי כפי שהוא ובכוס שרי ייעודית.
הסבר על שרי:
ביקור באזור השרי של ספרד:
