הוורמוט של המותג האיטלקי מרטיני הוא הנמכר ביותר בעולם ובין המוצלחים ביותר שקיימים. החברה מייצרת כיום כמה סוגי וורמוט ובמקרים רבים המוצרים שלה משמשים להכנת קוקטייל מרטיני קלאסי. כמובן, אין חובה להשתמש בוורמוט של חברת מרטיני עצמה וישנם מותגים איכותיים אחרים ומוצלחים ברחבי העולם להכנת משקה המרטיני.
קוקטייל מרטיני מכיל 1.5-2 מנות ג'ין ו – 0.5 מנה וורמוט יבש איכותי. לשייקר עם קוביות קרח מכניסים את הרכיבים, מנערים היטב ומניחים מסננת על השייקר כך שרק הנוזל יימזג לכוס מרטיני קלאסית ללא הקרח. מניחים קיסם עם זית או שניים (מגולען כמובן) בתחתית הכוס, בעוד ישנם ברמנים שגם מוסיפים את השמן האתרי של קליפת הלימון לסיום הקוקטייל. ברמנים מסוימים מערבבים את המשקה לא בשייקר אלא בכוס ערבוב, אך השימוש בשייקר פופולארי מאוד בעיקר בזכות אותו משפט מפורסם של המרגל הבדיוני ג'יימס בונד שהקפיד לבקש את הקוקטייל מנוער ולא מעורבב. רמת היובש של קוקטייל מרטיני מתייחסת לכמות הוורמוט שיש בו לעומת הג'ין, היות ישנם ברמנים או לקוחות שמעדיפים מעט מאוד וורמוט בקוקטייל שלהם, לעומת כאלו שמעדיפים מעט יותר מהנורמה – כך שמרטיני יבש יהיה עם מעט וורמוט ומרטיני רטוב יכיל מעט יותר וורמוט. מרטיני "מלוכלך" מכיל מעט ממי ההשריה של הזיתים או מיץ זיתים. מבחינה זו, קוקטייל מרטיני אינו קוקטייל קפוא קלאסי משום שהוא לא מכיל קרח בהגשתו וכמו כן אינו מוגדר משקה קיצי אלא מתאים לכל ימות השנה. בכל זאת, המרטיני מוגש קר ומספק תחושת רעננות מהנה ולכן נכלל בקטגוריה זו. ישנם קוקטיילים שונים להם יש את הסיומת מרטיני, אך אלו נקראים כך רק בגלל השימוש בכוס מרטיני וללא קשר אמיתי לקוקטייל הקלאסי והאלגנטי שנשאר פופולארי במשך כמעט 100 שנה.
בדומה לרוב הקוקטיילים המוצלחים, מקורותיו המלאים של המרטיני אינם ברורים, כאשר כבר במאה ה-19 נראו משקאות דומים למרטיני הנפוץ כיום בברים השונים. קיימות סברות שונות להמצאתו, כמו קוקטייל שהוכן בעיר מרטינז או בסן פרנסיסקו הקרובה אליה ולכן זהו שם הקוקטייל, או סיפור על ברמן ניו יורקי אשר המציא את השילוב המנצח של המרטיני בראשית המאה ה-20. אך בפועל, הייתה זו תקופת היובש בארה"ב (איסור על מכירת אלכוהול מכל סוג) שהביאה להצלחת המשקה, זאת בשל קלות ההכנה של ג'ין לא חוקי ברחבי ארה"ב.
הכנת מרטיני קלאסי:
