יין אדום יכול להיות בגוונים שונים של אדום, החל מאדום/סגול חזק ביינות צעירים, דרך אדום עמוק ועשיר ביינות מבוגרים ואפילו חום-אדום ביינות אדומים ישנים מאוד. הצבעים המרהיבים והעשירים של יינות אדומים טמונים בקליפה של הענבים האדומים או השחורים מהם מייצרים את היין. מיץ הענבים הוא בגווני לבן וירוק, כאשר כל הצבעים האדומים והכהים מגיעים מהקליפה שמכילה פיגמנטים אנטוציאנינים (ישנם זנים נדירים מאוד להם מיץ אדום). לכן חלק מהותי מתהליך הייצור והתסיסה של יין אדום כולל פעולות יזומות להוצאת צבעים, טעמים ומאפיינים מהקליפות עצמן ולא מהענבים – למשל דחיפת הקליפות כלפי מטה בתהליך התסיסה הראשוני כדי להפיק מהן יותר טעמים וארומה.
השלב הראשון של הכנת יין אדום לאחר הבציר (ידני או במכונה), הוא שפיכת התכולה אל מתקן המעיכה והפרדת הגבעולים והשדרות. תהליך זו כולל סילוק של הגבעולים ושדרות הענבים כך שיישארו רק הענבים עצמם. אלו נמעכים ומוציאים מיץ בכמויות גדולות. התירוש, שכולל קליפות וגרעינים, מועבר למכלי תסיסה גדולים, לרוב מנירוסטה, אליהם מוסיפים שמרים טבעיים להתחלת תהליך התסיסה. במהלך התסיסה יש לדחוף את הקליפות (שצפות בגלל היווצרות פחמן דו-חמצני) כלפי מטה להוצאת טעם וצבע מהן – או על ידי דחיפה, או הצפת התירוש הנוזלי באמצעות שאיבה מעל הקליפות.
לאחר ששלב התסיסה מסתיים, מעבירים את הנוזל שכבר הפך להיות יין אדום למכלים נוספים ומסננים את הקליפות, הגרעינים וכל המוצקים. את המוצקים מעבירים לסחיטה (Press) באמצעות לחץ, כך שיין שנשאר בקליפות יוצא מהן ויוכל לעבור לשלב התסיסה המאלו-לאקטית במכלי נירוסטה אחרים או ישירות לחביות עץ האלון. ישנם ייננים אשר לפני התסיסה מאפשרים ליין להוציא טעמים ללא תסיסה חזקה באמצעות הורדת הטמפרטורה. לעיתים, אחרי התסיסה מבצעים ייצוב קר ליין כדי שיהיה צלול יותר.
על פי רוב, יין אדום עובר יישון והתבגרות בחביות עץ אלון מיוחדות שמוסיפות טעם וארומה ליין ומאפשרות לתסיסה המאלו-לאקטית להתרחש – המרת חומצה מאלית לחומצה לאקטית. היין יכול "לשבת" בחביות כמה חודשים וגם כמה שנים (לרוב עד שנתיים) לפני שהוא מועבר לבקבוקים אשר ישווקו בהמשך, או להמשך יישון בבקבוק עצמו.
משפחת היינות האדומים היא כאמור המגוונת ביותר מבחינת סוג הענבים בהם ניתן להשתמש וכן מבחינת סגנונות היין שניתן לייצר. לכל יינן ישנה השפעה מהותית על היין שיופק מכל בציר ולכל איש מקצוע כזה העדפות ספציפיות לגבי היבטי היין בסופו של דבר. ישנם סגנונות של יין אדום הנחלקים לאזורי גידול גיאוגרפיים – בעיקר יינות של אזורים ספציפיים בצרפת – יינות מבורדו, מבורגונדי, מעמק הרון, אלזס, עמק הלואר וכן הלאה, או יינות אזוריים מאיטליה, קליפורניה, אוסטרליה ואפילו ישראל, כאשר בכל אזור גידול של ענבי יין טרואר שונה ולכן יינות שונים. מעבר לכך ישנם סגנונות שונים של יין אדום הנקבעים על פי מאפייני היין, למשל יין מלא עם הרבה "גוף" לעומת יין קליל יותר. תכולת הטאנינים ביין וכמובן סוגי יין אדום נבדלים על פי סוגי הענבים בהם – קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, שיראז/סירה, פטיט סירה, קיאנטי, קברנה פרנק, סנג'ובזה, מלבק ואחרים.
איך טועמים יין אדום:
הסבר על יין אדום ויין בכלל:
