קיימות עדויות היסטוריות סותרות לגבי הזמן בו החלו לייצר בירות לאגר על ידי שימוש בשמרי לאגר המאפשרים תסיסה תחתונה במיכל התסיסה. סוג בירה זה הפך לנפוץ ולפופולארי במיוחד בגרמניה ובצ'כיה של ימינו רק במאה ה-19 (1800-1899). השמרים לייצור בירה לאגר התגלו מאות שנים קודם לכן, אך בגלל שפעולתם היא בטמפרטורות קרות יותר וזוהי בירה שדורשת אחסון ממושך יותר בעת התסיסה, אכן רק במאה ה-19 הייתה הטכנולוגיה המתקדמת מספיק לייצור המוני של לאגר. הבירות הנפוצות בישראל, כמו גולדסטאר, מכבי, קרלסברג, הייניקן וכיוצא באלו הן בירות בסגנון לאגר קלאסי. בברים מתמחים ניתן למצוא כיום לאגרים איכותיים וייחודיים מהעולם לצד איילים עשירים מאירופה.
הלאגר הממוצעת בייצור תעשייתי עולמי היא לאגר בהירה, בסגנון פילסנר. אלו בירות המאופיינות בטעמים עדינים, צלילות גבוהה מאוד, צבע חום-זהוב בהיר ותחושה "קריספית" בפה. בירת לאגר מוגשת קרה, בטמפרטורות נמוכות מאשר בירה בסגנון אייל. אחוזי האלכוהול של בירת לאגר משתנים מאוד, רוב המותגים נעים ברמות האלכוהול הממוצעות אך ישנם מותגים, גרמניים בעיקר, שיכולים להגיע גם לאחוז אלכוהול של 14%. בירת לאגר היא מרווה וקלילה יותר לשתייה מאשר בירות אייל כבדות ועשירות, היא יכולה להיות מרירה ובעלת דקויות טעם מורכבות וגם מתקתקה ופשוטה מאוד. כמו כן, בירת לאגר תהיה לרוב תוססת יותר לעומת סגנונות אחרים.
ישנם כמה סגנונות מרכזיים של בירת לאגר נפוצים בעולם באופן תעשייתי, מותגי בוטיק מתחום הפרימיום וגם בייצור עצמי על פי המגמה ההולכת ומתרחבת של הכנת בירה בבית:
הסבר על בירות לאגר:
ההבדלים בין בירות אייל ללאגר:
