טולה מציע למאזיניו תרגילים שונים של מדיטציה כדי לפתח ולהעמיק את התודעה העצמית. טולה מביא את המתאמנים למצב של השקטת המחשבה וצלילה למקום עמוק יותר בחוויית התודעה. תכלית המדיטציה הזו היא להתנתק מהקונפליקטים הפנימיים, מאי הנוחות ומשטף המחשבות הבלתי פוסקות על העתיד ועל העבר ולהתחבר לאני האמיתי, שהוא מקום עמוק יותר בתוכנו. על פי טולה, אנחנו יוצרים לעצמנו זהות שקרית המורכבת מהתפקידים אותם אנחנו ממלאים ביחסינו עם אנשים אחרים, מהדברים ששייכים לנו ומהמעמד שלנו בחברה. אנחנו נאחזים בכל הדברים האלו כדי להגדיר את עצמנו ובכך יוצרים קונפליקטים רבים ואי שקט פנימי. אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים במירוץ מתמיד וצריכים להוכיח את עצמנו כל פעם מחדש. באמצעות תרגולי המדיטציה של טולה נגיע לרמה עמוקה יותר של "אני", נחיה את הרגע ונרגיש שקט נפשי. המקום הזה מכונה בשם "הדממה".
בספרו "ארץ חדשה", מתאר טולה את המצב האנושי הנוכחי ומגדיר אותו כהרסני וכשגוי. על פי טולה, הדרך בה אנחנו מגדירים את עצמנו ואת הזהות שלנו היא שגויה ותלויה בגורמים חיצוניים שטחיים. בספר מתאר טולה שיטות להתקדם לעבר ההארה והחוויה העצמית העמוקה יותר. טולה משתמש בעצמו כדוגמה ומספר שכשהוא נמצא עם אנשים, הופכת הזהות שלו לזהות של מורה רוחני מכיוון שזה מה שהוא מייצג בשבילם. הדברים שהוא אומר והמטרות שלו הן לעזור לאותם האנשים וכך, הוא הופך את עצמו ל"מורה רוחני" – אך זהות זו היא רגעית והיא לא מייצגת את זהותו העמוקה והפנימית. על פי טולה, ברגע שהוא נמצא לבד הוא חדל מלהיות המורה הרוחני וחוזר להיות ב"דממה", שהיא המקום הטבעי בו עליו להיות.