הבסיס ליצירת השינוי, הוא יצירת ההפרדה בין הגורמים עליהם אין למתאמן השפעה לעומת הגורמים עליהם יש לו השפעה, תוך מקסום ההשפעה של הגורמים עליהם יש לו השפעה על הגורמים האחרים. להפשטת המשפט המורכב, ניתן למשל לתת את הדוגמה הבאה: אישה המרגישה כי היא "תקועה" מבחינה זוגית ולא מצליחה למצוא בן זוג מתאים למרות ניסיונות רבים, עשויה להרגיש תסכול ואף ייאוש וחוסר מזל. על מנת ליצור שינוי, עליה להבין את מידת האחריות שלה על המצב ולחשוב על השינויים שהיא יכולה לעשות כדי להגיע לשינוי המיוחל (להכיר למשל גברים שיתאימו למה שהיא מחפשת). על אותה האישה להגדיר לעצמה מהו בן הזוג האידיאלי בצורה מפורטת עד כמה שאפשר (איך היא מדמיינת את בן הזוג המתאים לה, מקומות הבילוי בהם יבלה, במה הוא יעסוק ועוד) ועל סמך זה לנסות להגיע לאינטראקציות הנכונות (לבלות במקומות בהם סביר למצוא בן זוג מתאים, להצטרף לחוגים או קבוצות ועוד). תפיסת האחריות האישית ותכנון פעולות קונקרטיות היא הבסיס לכל סוג של שינוי – בין אם מדובר בשינוי בזוגיות, בדינאמיקה המשפחתית, בקריירה, או במצב הכלכלי.
אימון אישי מבוסס על ההנחה כי היכולת לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה וליצור שינוי טמונה בכל אחד ואחת מאיתנו. כדי להגיע לתובנות הנכונות ולייעל את תהליך הבחינה הפנימית, יש צורך במאמן טוב, בעל פרספקטיבה רחבה וחדות חשיבה. תפקיד המאמן הוא לכוון את המתאמן, לסייע לו לתרגל כיווני חשיבה נכונים ולקיחת אחריות וכן לתרגל טכניקות חשיבה שונות. כתוצאה מכך, יוכל המתאמן לבודד דפוסי התנהגות בעייתיים, להבין את השלכותיהם ולדמיין חלופות הולמות שיביאו לתוצאות חיוביות יותר. המתאמן הוא האחראי העיקרי להצלחת האימון וליצירת השינוי בחייו. בין השאר, עליו להגיע לתהליך האימון פתוח ולא מתגונן ובכך למקסם את הצלחת האימון.
