עם יד על הלב, כמעט אף אחד לא אוהב רופאי שיניים, רוב האנשים יצטמררו למשמע המילה ויחפשו את הדלת הקרובה ביותר. בריאות השיניים, כמו כל סוג אחר של בריאות, היא דבר חשוב, ולא משהו שצריך לזלזל בו. עם זאת, מאחר ואנשים רבים אינם מקפידים על היגיינת פה נאותה, צחצוח פעמיים ביום, שימוש בחוט דנטלי, הימנעות ככל האפשר ממאכלים ומשקאות ממותקים ועוד, רובנו נאלצים להגיע אל רופא השיניים בשלב כזה או אחר. רופאי השיניים הם רופאים כירורגים המתמקדים בבריאות הפה, תוך אבחון, טיפול ומניעת מחלות או פגיעות מסוגים שונים בשיניים, בחניכיים ובלסתות.
לימודי רפואת השיניים נועדו להעניק לרופאים לעתיד ידע והבנה מעמיקים בתחומים ביולוגיים ורפואיים הנוגעים לעבודתם, כמו גם ידע דנטלי ספציפי. לצורך כך נחלקים הלימודים לשלושה שלבים: בשנה הראשונה יתמקדו הסטודנטים בלימודי טרום-רפואה, אשר יקנו להם בסיס מדעי איתן; בשלב הבא ילמדו לימודים פרה-קליניים, שנועדו להעניק לסטודנטים ידע קליני תיאורטי, בטרם יפנו להתנסויות קליניות; השלב האחרון הינו שלוש שנות לימודים קליניים, שעיקרן התנסויות מעשיות במחלקות שונות במסגרת הפקולטה. בין הנושאים שילמדו בשנים הקליניות ניתן למצוא קשת רחבה של תחומים, מכל תחומי ההתמחות ברפואת השיניים: אבחון וטיפול במחלות הפה והקשר לבריאות כללית, שיקום הפה, שיקום פנים ולסתות, טיפולי שורש ועוד.
אלו אשר ירצו לעסוק בתחום רפואת השיניים, חייבים להיות בעלי נתוני קבלה גבוהים, אזרחי מדינת ישראל בלבד. וכמו כן, יש לעמוד בהצלחה בשורת מבחני מיון ומבדקים שונים.
רפואת השיניים התפתחה בשנים האחרונות והפכה ממקצוע טכני למדי, שהמוסמכים בו יכולים היו לבצע טיפולים בהנחייתו של רופא מוסמך, לתחום רפואי-כירורגי לכל דבר. שינוי זה מחייב הכשרה מקיפה ומעמיקה, כמו גם התמחויות שונות במסגרת המקצוע. בין ההתמחויות ניתן למצוא:
אחת ההתמחויות הנפוצות והמוכרות ביותר לציבור הרחב. האורתודנט מתמחה ביישור שיניים לצורך יצירת סגר נורמלי של הלסתות. הטכנולוגיה העומדת לרשות האורתודנט משתכללת ומשתנה עם השנים והחומרים הולכים והופכים ידידותיים יותר למשתמש ולמטופל. כעקרון ניתן לחלק אותה למכשור קבוע ה"טבעות" המוצמדות לשיניים וקשת שעוברת ומחברת ביניהן ולמכשור נייד, שהשימוש בו תלוי מקרה וצורך, כשהרעיון הוא הפעלת כוח מדוד וקבוע על השן, כך שתזוז בכיוון הרצוי עד להגעתה למקומה.
המתמחים בשיקום הפה מתמקדים בהשבת יכולתן של השיניים והלסתות לתפקד באופן תקין. האמצעים העומדים לרשותם של המומחים לשיקום הפה הינם מגוונים: החל מסתימות פשוטות ועד כתרים, השתלות ושיניים תותבות.
תחום הולך ומתפתח במסגרת רפואת השיניים הוא מחקר וטיפול בכל הקשור במבנים התומכים בשן, ולא רק בשיניים עצמן. מבנים אלה כוללים את החניכיים, את העצמות בתוכן "יושבות" השיניים, כמו גם רקמות המחברות בין העצם והשן או כאלה המכסות את שורש השן. הטיפול הפריודונטי יכול להיות בעל אופי כירורגי או לא-כירורגי כאחד.
לימודי רפואת השיניים נמשכים שש שנים, שלוש שנים ראשונות עד לקבלת תואר "בוגר במדעי הרפואה", ולאחר מכן שלוש שנות לימודים קליניים, בסופן יקבל הבוגר תואר "דוקטור לרפואת שיניים". בנוסף, על מנת לעסוק בפועל ברפואת שיניים יש לעמוד בהצלחה גם במבחני רישוי של משרד הבריאות לצורך קבלת רישיון.
רופאי שיניים מוסמכים מועסקים במסגרות בריאותיות שונות: במסגרת קופות החולים השונות, בתי חולים, קליניקות פרטיות או מרכזים לבריאות השן.
מי מאתנו לא קרא על עלילות קריוס ובקטוס, שני הטרולים הקטנים התוקעים להם יתד (ועוד כמה) בשיניו של ילד קטן, שמרבה באכילת ממתקים, ואינו מקפיד על צחצוח שיניו? ככל שקריוס ובקטוס משתקעים יותר בשיניו של הילד המסכן, בונים עוד ועוד בתים – הכאב שלו הולך וגדל. לבסוף, אין מנוס מהתערבותו של רופא השיניים, שנדרש להרוס את ארמונות הפאר של החיידקים והעששת, ולנקות את פיו של הילד.
רופא השיניים, כמו כל רופא אחר, הוא הגורם המוסמך לפעול ולטפל כאשר הבעיה כבר קיימת. אולם תפקיד חשוב לא פחות הוא הידע שהוא מקנה לנו לטובת שמירה על בריאות השן לאורך זמן – עניין פשוט וקל לביצוע, שברוב המקרים מוכיח עצמו כיעיל. כך, למרות יחסי הציבור הגרועים והתדמית המרתיעה, רופא השיניים מתגלה דווקא כאחד הרופאים הידידותיים ביותר, מאלה שיכולים כמעט להבטיח שאם נפעל לפי הנחיותיו – יש סיכוי סביר שלא נצטרך לראותו לעולם. למרות זאת, אי אפשר להכחיש שאם וכאשר נקום עם כאב שיניים איום באמצע הלילה – יעשה לנו טוב לדעת שהוא שם כדי להקל ולטפל.
צילום: US Army Africa
