נראה שאנשים רבים מבעבר מאובחנים היום בדרגות וסוגים שונים של הפרעות למידה, הפרעות שפה, תקשורת, דיבור ועוד – נראה שהדבר נכון בעיקר ביחס לילדים ובני נוער, אולם גם מבוגרים רבים עוברים כיום אבחונים להפרעות תקשורת, ומקבלים טיפול וסיוע. אלה הם בבחינת חוויה מתקנת, שכן כאשר מבוגרים אלה היו תלמידי תיכון, אף אחד לא אמר להם שיש להם בעיה ברת טיפול, הם פשוט נחשבו פחות חכמים וחסרי יכולת למידה. קלינאי תקשורת הוא אחד מאנשי המקצוע שיכולים היו לעזור לאנשים רבים, להסביר ולתקן בעיות תקשורת רבות; קלינאי תקשורת טוב יוכל אולי לסייע לאותם ילדים.
מהו קלינאי תקשורת, בעצם? קלינאי התקשורת מאבחנים ומטפלים בילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות תקשורת מילוליות וכאלה שאינן מילוליות. ההפרעות יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים, או בכמה תחומים בו-זמנית: קשיי שמיעה, ליקויי שפה, הפרעות דיבור והפרעות בליעה. חשוב לזכור כי כל אחת מסוגי ההפרעות והלקויות שהוזכרו כוללת בתחומה הפרעות ספציפיות וממוקדות מסוגים שונים, וכי הפרעות אלה יכולות להיות תוצר של מגוון רחב ביותר של בעיות מולדות או נרכשות. משימותיו המרכזיות של קלינאי התקשורת הינן לאתר את מקור ההפרעה, לאבחן את הבעיה עצמה ולטפל בה, אולם הוא עוסק גם במניעת בעיות עתידיות, בייעוץ ובהדרכה.
לימודי קלינאות התקשורת (או לימודי "הפרעות תקשורת" בשמם הרשמי) מכוונים הן להכשרת קלינאי תקשורת פעילים מוסמכים והן להכשרת חוקרים בתחום. מטרת הלימודים לתואר ראשון הינה הקניית ידע בתחומים קליניים רלוונטיים ובתחומים תיאורטיים ייחודיים למקצוע על מנת להכשיר מטפלים לאבחון וטיפול עצמאיים בסוגי הפרעות שונים, בתחומי השפה, השמיעה והדיבור, ולעבודה עם אוכלוסייה מגוונת מבחינה גילאית – מתינוקות ועד קשישים.
בנוסף, הלימודים כוללים הוראה קלינית – הכשרה מעשית תחת הדרכה, על מנת לאפשר התנסות בפועל בהתמחויות שונות במסגרת תחום הפרעות התקשורת. בין הנושאים הנלמדים במסגרת הלימודים ניתן למצוא לימודי אנטומיה, מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, יחסי מטפל-מטופל, הפרעות שפה, קול, בליעה, למידה ודיבור, הזדקנות נורמלית ועוד. חלק ממוסדות הלימוד מקיימים לימודים לתארים מתקדמים בתחום – תואר שני ושלישי, כמו גם תכניות ללימודי המשך לבוגרים העוסקים בתחום, על מנת לאפשר למטפלים להתעדכן בחידושים והתפתחויות בתחום ובשיטות טיפול חדשניות.
כמו בכל מקצוע פרא-רפואי אחר, קהל היעד הוא בראש ובראשונה אנשים שמייעדים עצמם לסייע לאחרים לטפל בבעיות ולהתגבר עליהן. עבודתו של קלינאי התקשורת עלולה להיות סיזיפית ומתישה, כמו גם כזו המלווה בקושי רגשי, ועל המתעתדים לעסוק בתחום להבין מה נדרש ממטפל, ולעמוד על מידת התאמתם האישית לתחום.
הלימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש וחצי שנים, והם כוללים הן לימודי חובה והן עבודה מעשית.
קלינאי תקשורת יכולים לעסוק בתחומם באופן פרטי, או להשתלב כשכירים במגוון רחב של מוסדות וארגונים. במסגרת מערכת הבריאות יכולים הבוגרים לעבוד במסגרת קופות חולים, בתי חולים, מרפאות פרטיות ועוד; במסגרת מערכת החינוך הרגיל והחינוך המיוחד פועל קלינאי התקשורת במגוון רחב של היבטים וערוצים. קלינאי תקשורת פעילים גם במסגרת שירותי הרווחה של המדינה, כמו גם בעמותות שונות כאיל"ן, אקי"ם ועוד.
תחום קלינאות התקשורת הינו תחום המצוי בהתפתחות וצמיחה. המקצוע מדורג במקום האחד-עשר מבין חמישים המקצועות המבוקשים בארצות הברית, ומגמה דומה מסתמנת גם בארץ. אין זה מפתיע, שכן העולם המודרני, על אורח חייו המואץ, חושף בעיות מסוגים שבעבר לא הכרנו, או שהיו קלות יותר להסתרה. מי שנחשב ילד "טיפש" לפני כמה עשורים, יכול היום, בסיועו של קלינאי תקשורת, לקבל עזרה וטיפול אשר פותרים את בעייתו, ולאפשר לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו, תוך הימנעות מבעיות דימוי עצמי מיותרות. עם זאת, יש לזכור שמדובר בתחום מגוון מאוד, המאפשר התמחויות בטיפול בקשת רחבה של הפרעות, דרגות חומרה ומורכבות, החל מטיפול באוטיזם וכלה בהפרעות שמיעה בקרב מבוגרים ותינוקות. קלינאי התקשורת יכול להתמחות בבעיות מסוג מסוים בהן ירצה לטפל ואף בסוג האוכלוסייה עמה יעדיף לעבוד.
