מעצב תעשייתי הוא בעל מקצוע שיכול לראות בעיני רוחו מוצרים וחפצים שישמשו את הציבור והאנושות, המעצב התעשייתי מכיל בתוכו ידע מקצועי רב שכולל תחומים מדעיים מדויקים ביותר וכמו כן תחומים יצירתיים ושימוש עשיר בדמיון, כך שמדובר על אנשים רבי יכולות ובעלי הבנה רחבה של תהליכים, ייעול מוצרים, עיצוב ואמנות. מעצב תעשייתי טוב חייב לשלב בצורה מושלמת בין העיצוב החדשני והאיכותי לבין השימושיות של המוצר וכל העת לחשוב על הפרקטיות מבחינת ייצור המוני של מושא העיצוב שלו, הרי עיצוב מהפכני ומרשים שאינו בר ביצוע בקנה מידה משמעותי יישאר תמיד על שולחן השרטוט ולא יצא לשוק לשנות את העולם.
מעצב תעשייתי חייב שיהיו לו יכולות בסיסיות מסוימות שנדרשות על מנת לפתח רעיון, לתכנן אותו ולהציג מוצר סופי, אך מעבר לכך המעצב צריך להשיג השכלה מהותית בתחומים רבים הרלוונטיים לתחום ובכך לשכלל את היכולות הבסיסיות לכדי משהו מוחשי וידע מקצועי שממנו יוכל לפתח מוצרים ועיצובים. כמו כן, מעצבים תעשייתיים חייבים להיות נטולי קיבעונות ובעלי יכולת מרשימה של הסתגלות לדרישות ומגבלות שונות והתאמה לזמנים ולמהות העיצוב אותו הם מבצעים. מעצב תעשייתי יכול לעצב מנגנון הפעלה הנדסי למנוע או עיצוב של מכונית ובפרויקט הבא כבר לעצב צעצוע לפעוטות, או פתרון אחסון חדשני לכן הרב גוניות היא קריטית למקצוע.
יום העבודה של מעצב תעשייתי הוא מאוד דינמי כפי שכבר הוסבר, לרוב משרדי עיצוב מתמחים אמנם בתחום מסוים, אך המעצב עצמו אינו מתכנן כל הזמן את אותו סוג מוצרים או פתרונות, אלא כל הזמן שואף לחדש ולהמציא דברים חדשים אשר יהיו שימושיים, יענו על צורך ויהיו חדשניים – לעיתים עד רמה של שינוי סדרי עולם ותפיסה צרכנית. העבודה כוללת עבודה ראשונית בסיסית מול לוח שרטוט, במובן הקלאסי של המילה, המעצב ממש יושב עם ערימת דפים ומשרטט רעיונות ושרבוטים שונים עד לגיבוש רעיון מוחשי. השלב הבא בעבודה יהיה לרוב עבודה מורכבת וארוכה מול מחשב בבניית מודלים ממוחשבים של העיצוב, עבודה עם תוכנות גרפיות, תוכנות שרטוט תל ממדיות וכדומה. השלב הסופי בעבודה המעצב התעשייתי הוא ייצור אב טיפוס או דוגמה מוחשיים יותר למושא העיצוב שלו.
עבודת המעצב היא לרוב תכנונית ורעיונית כאשר את הביצוע התעשייתי עצמו כבר מנהלים גורמים אחרים, מהנדסים, אנשי שיווק כדומה.
על מנת לעבוד באופן מקצועי בעיצוב תעשייתי אין צורך בתקופת התמחות, אך יש בוגרים שבוחרים לעבוד תקופה מסוימת במתכונת שדומה לסטאז' בחברת עיצוב גדולה ומשמעותית. מבחינת בחירת התמחות במסלול הלימודים, במסלולים אקדמיים של עיצוב תעשייתי לרוב יש התמחות שעל הסטודנטים לבחור. ההתמחויות המקצועיות נעות סביב תחומים של עיצוב תעשייתי ומהות המוצרים, למשל יצירה ותרבות, חברה וסביבה, תעשייה ושיווק ועוד. לא בכל מוסד אקדמי יש חובה לבחירת מסלול התמחות.
בישראל יש הרבה מעצבים תעשייתיים, זהו תחום שמושך הרבה מאוד אנשים כי הוא מציע אפשרויות רבות ואנשים רבים שואפים להמציא את האייפון הבא, או מוצר מהפכני שיחולל שינוי בעולם כולו. לכן שוק העבודה אמנם מציע מקומות תעסוקה ואפשרויות, אך במידה מסוימת יש רוויה בשוק ולאלו שמחזיקים גם תואר שני יש איזשהו יתרון מהותי מבחינה פרקטית על אחרים והם יוכלו להתקבל לעבודות משמעותיות יותר מבחינת עניין ושכר. התחומים בהם משתלבים מעצבים תעשייתיים צעירים הם חברות עיצוב למיניהן, משרדי תכנון, תפקידים של ניהול ייצור, תחומי הפרסום ועבודה בתור עצמאיים במשרד פרטי.
חשוב להדגיש שגם הכשרון, המקוריות והייחודיות של המעצב התעשייתי, יקבעו את הצלחתו בתחום ויש להם משקל ניכר שלפעמים גובר על ההשכלה שאותה רכש המעצב.
אפשרויות השכר של מעצב תעשייתי בהחלט קורצות לעבודה בתחום ואלו שמצליחים לצבור ניסיון מקצועי עשיר והזמנות עבודה מהותיות בהחלט מגיעים להכנסות גבוהות מאוד. מעצב תעשייתי מתחיל, אפילו ברמה של הנדסאי, יכול להגיע למשכורות של 8,000-10,000 ש"ח לחודש. בתפקידי ניהול בחברות גדולות המשכורות עולות משמעותית ומעצבי מוצר עצמאיים יכולים להגיע להכנסות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בבעלות על משרדים פרטיים חשובים.
למעצב תעשייתי תמיד יש יתרון בשוק כי השוק תמיד משתנה וצריך מוצרים חדשים בכל תחומי החיים. יתרון משמעותי של עוסקים בתחום העיצוב התעשייתי הוא שמדובר על תחום שנמצא בכל דבר כיום, החל מהטלפונים הסלולאריים בכיס עד המכונית בה אנו נוסעים ואפילו עד המבנים בהם אנו עובדים ולמעשה כל מוצר וחפץ כמעט – לכן תמיד יהיה ביקוש למעצבים צעירים, חדשניים ורעבים לשנות את העולם עם העיצוב המדהים הבא.
