גבולות המותר והאסור הם יחסיים לכל חברה וחברה, ומה שנחשב מקובל בחברה מסוימת, עלול להיתפש כטאבו חריף באחרת. מנגד, כמובן, קיימים תחומים שנחשבים לסטייה חברתית ברוב החברות האנושיות, כמו רצח, למשל.
בין הגישות המרכזיות המוכרות בתחום הקרימינולוגיה ניתן למצוא את הגישה הקלאסית, התופשת את האדם כבעל רצון חופשי ובחירה חופשית, ושרואה את הבחירה שלו לפשוע כנובעת מתועלת כלשהי שהוא מצפה שתצמח לו מהפשע, תועלת כספית, סיפוק פסיכולוגי וכו'. מנגד, קיימת הגישה הפוזיטיביסטית, שטוענת שלא הכל הוא תוצאה של בחירה חופשית: ישנן השפעות ביולוגיות, השפעות חברתיות ועוד רבות אחרות שיכולות להוביל אדם לפשוע. הנחות המוצא השונות של החוקרים יובילו אותם גם למסקנות שונות באשר לאופן בו יש להתייחס לפשיעה ומה ניתן לעשות כדי לצמצם אותה: חוקרים קלאסיים יחפשו את השיטות היעילות ביותר להעניש ולהרתיע עבריינים, בעוד שחוקרים פוזיטיביסטיים ינסו להבין מה יכול לדרדר אדם לחיי פשע, עוני, חינוך לקוי ועוד וישאפו לטפל בגורמים אלה.
כפי שניתן להבין, הנושאים המרכזיים בהם יעסוק הקרימינולוג, מי שעיסוקו הוא חקר הסטייה החברתית, הם מהם הגורמים לפשיעה, וכיצד ניתן לצמצם אותה. מאחר והסיבות לסטייה החברתית יכולות להיות רבות ומגוונות, חקר הסיבות הללו צריך לקחת בחשבון סוגים שונים של הסברים. מסיבה זו נחשבת הקרימינולוגיה למדע בין-תחומי, והיא עושה שימוש במגוון שיטות מחקר, גישות ורעיונות מתחומים שונים ובהם ביולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, סוציולוגיה, משפט ועוד.
לימודי הקרימינולוגיה בשלב התואר הראשון מכוונים להקניית ידע בסיסי בתחומי הנורמאלי והסוטה של ההוויה האנושית. הלימודים סוקרים התנהגויות שונות הנחשבות כסטייה בצד תיאוריות המנסות להסביר אותן ולהציע דרכים למניעתן. בין הנושאים הנלמדים: תאוריות בקרימינולוגיה, מבוא לפסיכולוגיה, דיני עונשין, טיפול בטראומה ואובדן, אלימות במשפחה, פשעי צווארון לבן, טיפול בנוער בסיכון, מאפייני התנהגויות ומניעים לעבירות, כלי עזר לבניית פרופיל, תשאול ועוד.
לימודי הקרימינולוגיה מיועדים למי שרואים עצמם משתלבים בתחומי אכיפת החוק, בתחומי פעילות חברתית המכוונים, בין השאר, למניעת התנהגות עבריינית – כגון עבודה עם בני נוער, אסירים משוחררים – או במסגרת מחקר אקדמי ויישומי בתחום הפשיעה והדרכים למניעתה.
משך לימודי התואר הראשון על פי רוב הינו שלוש שנים. בחלק מהמקרים הלימודים מרוכזים ביום אחד בשבוע, ונמשכים ארבע שנים. משך לימודי התואר השני הינו שנתיים.
בוגרי התחום עוסקים לאחר לימודיהם בתחומי עיסוק שונים שיש בהם צורך בהבנת הגורמים האנושיים לפשיעה וניסיונות למנוע אותה. רבים מהבוגרים מתגייסים כמובן לשורות המשטרה ושירות בתי הסוהר, אולם רבים מועסקים גם בבתי חולים פסיכיאטריים, בפיתוח תכניות למניעת אלימות ועבריינות במסגרות חינוכיות או ממשלתיות, עבודה עם אסירים משוחררים ועבודה עם נוער בסיכון במסגרת מחלקות קידום הנוער ברשויות המקומיות או בעמותות שונות המטפלות בבני נוער. בנוסף, ניתן לעסוק בהוראת התחום הן בתיכונים והן במכללות השונות המלמדות קרימינולוגיה, כמו גם להמשיך במחקר אקדמי במסגרת לימודים לתארים מתקדמים.
אם החלום להתגייס למשטרה לא עבר אחרי שהתחפשת לשוטר כילד, אם גם את צופה בסדרות משטרתיות ומנסה להבין לפני כולם מי בעצם ביצע את הרצח ואם מטרידה אתכם האלימות הגוברת בחברה הישראלית או ההדרדרות של בני נוער רבים לפשיעה ואלימות – לימודי הקרימינולוגיה הם התחום בשבילכם. כדי להתמודד עם פשיעה – צריך להבין אותה. בואו ללמוד מה מניע עבריינים, איך הם חושבים ופועלים ומה עשוי לעצור אותם – על מנת שתוכלו למנוע את הפשע הבא, לשקם אסירים כך שיהפכו לאזרחים מועילים בחברה או לסייע לבני נוער לעלות על דרך המלך.