מידע הכרחי למועמד למדעי המדינה
עובדות על תחום הלימודים
- אמנם ניתן ללמוד מדעי המדינה כמסלול בלעדי, אבל סטודנטים רבים בוחרים לשלב את לימוד מדעי המדינה עם תחומים אחרים, להעשרת הידע ושיפור האופק התעסוקתי, למשל מדעי המדינה וכלכלה, מדעי המדינה ותחום אחר במדעי החברה, מדעי המדינה ומדעי המחשב וכן הלאה.
- בתחומי הרוח והחברה המצוינות האקדמית, נמדדת בדרך כלל על פי פרסומים אקדמיים בכתבי עת נחשבים, במדד זה, החוקרים מתחרים מול אלפי מתחרים מכל רחבי העולם והשיפוט נעשה על ידי החוקרים המובילים ביותר. בדירוג שהתפרסם לפני זמן מה, על ידי מכון המחקר הספרדי SCIMAGO, אשר בחן ב- 1,600 כתבי עת, במשך 4 שנים, פרסומים אקדמיים, אוניברסיטת חיפה מדורגת במקום הראשון בישראל ובמקום המכובד 113 מבין 3,000 אוניברסיטאות בעולם במדעי החברה והרוח.
- על פי הפרסום בעיתון דה-מרקר, של דברי רקטור אוניברסיטת חיפה, בישראל מייחסים חשיבות רבה ללימודי המדעים והטכנולוגיה וממעיטים בחשיבות לימודי מדעי החברה והרוח, בעקבות עובדה זו בין השאר, לדעת הרקטור, החברה הופכת לרדודה ושטחית, ללא סולידריות חברתית.
מחקרים וחדשות עדכניים
- בשנת 2011 עולים הקולות מקרב האקדמיה ומומחים אחרים בישראל להעלאת התקציבים וההשקעה הממשלתית, מבחינת מדיניות ועידוד התחום, במדעי החברה. סכומי המחקר שגייסו חוקרים ישראלים מצביעים על העדפה ברורה לטכנולוגיה ומדעי החיים והטבע לעומת תחומי מדעי החברה והרוח כגון מדעי המדינה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכדומה. מעבר לחוסר שוויון בתקצוב ההשכלה הגבוהה והעובדה שיתכן שזה הגיוני מבחינת מדינה להשקיע בתחומים "פרקטיים" יותר, הגורמים טוענים כי הדבר פוגע קשות ביכולות העתידיות של מדינת ישראל ובפיתוח דור עתידי איכותי של אנשי מקצוע, חוקרים, פוליטיקאים וכן הלאה.
- מחקר של מכון ון-ליר שפורסם בראשית 2011, שבהכנתו השתתפו גם מומחי מדעי המדינה לצד מומחים מתחומים אחרים ושכלל 20 מחקרים אחרים, קובע כי תהליכי ההפרטה שעוברת שיראל בעוצמה מוגברת בשנים האחרונות עשויים לפגוע באינטרסים כלכליים וחברתיים של המדינה בעתיד. בישראל יש מגמה גוברת של הפרטת שירותים שבעבר נחשבו לתחום אחריותה הבלעדי של המדינה, כמו תעשיות ביטחוניות, שירותים חברתיים ושירות המדינה, המחקר טוען כי תחום ההפרטה, שישראל מתמידה בו מאז שנות השמונים, מעולם לא נבדק באופן מקיף מספיק וכי בתהליכי הפרטה זכויות יסוד של הציבור עשויות להיפגע ותיתכן פגיעה בשכבות חלשות.
תוכניות וסרטונים לצפייה
ספרים מומלצים
- רשות הרבים / שלמה אבינרי
- תולדות תורת המדינה / ג'ורג' סאביין
- ארץ בחאקי / עמירם אורן ורפי רגב
- תקוות הנאורות / מתן אורם
שאלות נפוצות
כמה זמן נמשכים לימודי מדעי המדינה?
לימודי מדעי המדינה לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים, תואר שני במדעי המדינה נמשך בין שנה לשנתיים, קיים כמובן מסלול דוקטורט שנמשך תקופות משתנות. לימודי מדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה אינם מוגבלים בזמן והם לרוב ארוכים יותר.
האם אני חייב לבחור התמחות במקצוע?
כן, מסלול לתואר ראשון כולל התמחות. במסגרת לימודי מדעי המדינה ישנם כמה תחומי התמחות:
- פוליטיקה השוואתית
- יחסים בינלאומיים
- מדיניות ציבורית
מה הוא גובה שכר הלימוד ללימודי מדעי המדינה?
ברוב המוסדות המציעים מסלול מדעי המדינה שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי מפוקח ועומד על כ-9,500 ש"ח לשנה לתואר הראשון וכ-12,500 לתואר השני. ישנם מוסדות מוכרים שאינם מסובסדים שבהם שכר הלימוד ללימודי מדעי המדינה מגיע גם לכ-28,000 ש"ח לשנה.
האם תנאי הקבלה למסלול לימודי מדעי המדינה הם קשים?
על פי רוב לא, יש להציג ציוני בגרות ופסיכומטרי (ברוב המוסדות) אך תנאי הסף אינם גבוהים מדי ואינם נחשבים קשים במיוחד, גם בגלל מהות הלימודים. עם זאת, הביקוש ללימודי מדעי המדינה עודנו גבוה יחסית ולכן יש להציג נתונים כמה שיותר טובים.
אתרי אינטרנט
