מדעי המדינה הוא התחום העוסק במוסדות פוליטיים, בתפקודו וביצועיו של הממשל ובעקרונות המנחים אותו, בנוסף על חקר יחידות פוליטיות אחרות. במוקד שדה המחקר הרחב של מדעי המדינה עומד רעיון העוצמה, האופן בו היא מתגבשת וכיצד מתקבלות החלטות על הקצאתה והפעלתה. המחקר בתחום עוסק בניתוח ניתוח יחסי הגומלין בין גורמים בתוך המדינה וגורמים מחוצה לה, ברמות אזוריות ואף עולמיות, כאשר לרוב נהוג להתייחס למדינה כאל יחידת הניתוח הבסיסית. החוגים למדעי המדינה הם המקום בו תבינו מה בין "סוציאליזם", "ליברליזם" ושאר "איזמים" למיניהם, מה ההבדל בין הפיכה למהפכה, מהו בעצם "לאום" ועוד הרבה יותר.
במסגרת לימודי מדעי המדינה קיימים מספר תחומי התמחות, אשר מתמקדים בזוויות ורמות שונות של התנהגות פוליטית
עוסקת בהשוואת סוגי משטרים וממשלים שונים, על בסיס מגוון רחב של מדדים. בין השאר מבוצעים בתחום גם מחקרי עומק של כל מדינה בנפרד, על מנת שניתן יהיה לבצע השוואות ביניהן בשלב מאוחר יותר.
תחום מחקר במסגרת לימודי מדעי המדינה שעיקר עיסוקו בנושאי מדיניות חוץ ובניתוח יחסי גומלין במסגרת מערכות בינלאומיות רחבות, הכוללות שחקנים מסוגים שונים, כגון: מדינות, ארגונים בינלאומיים בצד כאלה שאינם ממשלתיים ותאגידים רב-לאומיים.
תחום המתמקד בתהליכי קבלת החלטות ברמה הציבורית והפוליטית. מטבע הדברים, משיק התחום לתחומי המשפט והכלכלה, אולם הוא נוגע למעשה במגוון רחב של תחומים שלהם מקצה המדינה משאבים: ביטחון, בריאות, חינוך ועוד.
מסלולי הלימוד השונים בתחום מדעי המדינה נועדו להקנות לסטודנטים כלים וידע ביחס להתנהגות הפוליטית ככלל, וביחס להיבטיה המעשיים של התנהגות זו במסגרת המדינה. הידע וההבנה המוקנים לתלמידי מדעי המדינה מכשירים אותן למגוון תפקידים בשירות המדינה והציבור.
במסגרת לימודי התואר הראשון נלמדים קורסים בפוליטיקה השוואתית, כלכלה פוליטית, פוליטיקה ומשטר במדינת ישראל, מחשבה מדינית, יחסים בין-לאומיים ואסטרטגיה. בנוסף, מוקנה לסטודנטים ידע בסטטיסטיקה ושיטות מחקר רלוונטיות לתחומם. בנוסף, התחום מקיים לימודים לתארים מתקדמים, המכשירים את הלומדים בהם לתפקידי מחקר ותכנון – במסגרת מחקר אקדמי ובמסגרות ציבוריות שונות. לימודי התואר השני מתבצעים במגוון מסלולים והתמחויות, תוך אפשרות ללימודים הכוללים הגשת עבודת גמר (תזה) בצד מסלולים לא-מחקריים שאינם דורשים זאת. הלימודים בחוגים השונים למדעי המדינה מתאפשרים על פי רוב במתכונת דו-חוגית, במסגרתה ניתן לשלב את לימודי מדעי המדינה בתחומים משלימים כגון: כלכלה, משפטים, תקשורת, חינוך ועוד.
לימודי מדעי המדינה מיועדים לכל הרואים עצמם פעילים במסגרת מערכות ציבוריות או כאלה שיש להן השפעה על הכלל בחברה, כגון: אנשי תקשורת, יועצי מדיניות, מנהלים, עוזרים פרלמנטריים או פוליטיקאים. חלק מהתכניות הקיימות מיועדות למי שהינם כבר בעלי ניסיון בתחומם ומעוניינים להוסיף ולהעמיק בהיבטים תיאורטיים ומעשיים.
הלימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים. לימודי התואר השני לרוב אורכים שנתיים. בתכניות מיוחדות לתואר שני, המונהגות במוסדות לימוד שונים ומיועדות לאוכלוסיות מסוימות (בכירים בשירותי הביטחון, פעילים חברתיים ופוליטיים ועוד), על פי רוב הלימודים נמשכים שלושה סמסטרים רצופים (שנה קלנדרית אחת) במסגרת קבועה של לימודים ביום שישי בבוקר בנוסף לערב בשבוע.
הלימודים יקנו לכם הכלים לקחת חלק במגוון רחב של תפקידים במרחב הציבורי, החל מתפקידי דיפלומטיה במסגרת שירות החוץ, עבור בעוזרים פרלמנטריים ופקידי ממשל או מתכנני מדיניות בתחומים שונים, וכלה בפוליטיקאים ממש. בנוסף, ישנה אפשרות להמשיך ללימודים מתקדמים, המכשירים את הלומדים במסגרתם לתפקידי תכנון ומחקר במוסדות ציבור שונים, במכוני מחקר או באקדמיה עצמה.
"הגעתי למסקנה כי הפוליטיקה היא עניין חשוב מכדי להשאירו לפוליטיקאים” אמר פעם נשיא צרפת לשעבר, שארל דה גול. פוליטיקאים הם הפנים המוכרות של הפוליטיקה, אולם מאחריהם מנגנונים שלמים של פקידי ממשל ומדיניות המופקדים על תכנון ויישום הקצאת משאבים בחברה במגוון רחב של תחומים. לימודי מדעי המדינה יכשירו אתכם לקחת חלק במעגלי קבלת ההחלטות הללו. בואו לבדוק תחומי לימוד נוספים שיכולים להשלים את לימודי מדעי המדינה, כגון חינוך, משפטים, כלכלה, תקשורת ורבים אחרים, על מנת לאפשר לכם התמחות ממוקדת וייחודית יותר.