מקורה של המילה "גיאולוגיה" בצירוף שתי מילים ביוונית שמשמעותן "אדמה" ("גיאו") ו"ידע" ("לוגוס") – שם אשר חושף את מהותו של תחום מחקר זה: מדע האדמה. הגיאולוגיה הינה למעשה שם כולל למגוון רחב ביותר של תחומי מחקר אשר מפרקים את כדור הארץ ומאפייניו השונים למרכיבים נפרדים שבהם מתמקד המחקר.
המחקר הגיאולוגי, כשמו כן הוא, עוסק באופן בו התפתח כדור הארץ, במבנה שלו בעבר ובהווה, באופן בו הוא פועל, בתהליכים המעצבים את היבשות והאוקיאנוסים, יחסי הגומלין בין האוויר, המים ועולם החי ובין כדור הארץ עצמו – וכיצד משפיע האדם על יחסי גומלין אלה ועל המערכות השונות. הסקת המסקנות באשר לתחומים אלה ואחרים מתבצעת, במסגרת המחקר הגיאולוגי, באמצעות חקר מינרלים, סלעים, מאובנים וקרקעות. עם זאת, בצד ההיבטים והידע התיאורטיים שמספק מדע הגיאולוגיה, יש לתחום מחקר זה השלכות יישומיות ומעשיות, והידע הגיאולוגי שימושי וחיוני לצורך חיפוש מקורות מים ופיתוח מקורות כאלה, חיפוש נפט או מינרלים שונים כמו גם בתכנון ערים ומבנים שונים.
מטרת לימודי הגיאולוגיה להקנות לסטודנט כלים מדעיים אשר בהם יעשה שימוש במסגרת לימודיו, כגון ידע במתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה וכימיה. מאחר וידע זה הינו בבחינת התשתית המדעית הנדרשת מתמקדים על פי רוב לימודי השנה הראשונה בקורסי יסוד אלה. בנוסף נלמדים מבואות בתחומי היסוד של התחום: מבוא לגיאולוגיה, מבוא למדעי האטמוספרה ועוד. בהמשך יכולים התלמידים להתמקד בתחומים המעניינים אותם ביותר בהתאם למגמות לימוד והתמחויות שונות אשר מוצעות בחוגים השונים ובהן: אטמוספרה, אוקיינוגרפיה ואחרים.
לימודי גיאולוגיה הם לימודים המתאימים לבעלי יכולות חשיבה מדעית ומתמטית בשילוב סקרנות ורעב ליישום העקרונות והידע המדעיים הטהורים והתיאורטיים לצורך גילוי ומחקר תופעות פיזיות הקשורות בכדור הארץ המוצק, באטמוספרה או בחלל.
לימודי הגיאולוגיה מתאפשרים בשלב זה בחלק מן האוניברסיטאות בארץ בלבד, בהן מוצעים לימודים לתואר ב"א ולתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט).
באוניברסיטה העברית מתקיימים לימודי הגיאולוגיה במסגרת המכון למדעי כדור הארץ, הפועל במסגרת הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע בקמפוס גבעת רם היפהפה. המכון מציע לימודים לתואר בוגר, כמו גם לתואר שני ודוקטורט והתמחויות בגיאולוגיה, מדעי האטמוספרה, הידרולוגיה, אוקיינוגרפיה או לימודי סביבה.
באוניברסיטת תל אביב נלמד תחום המחקר הגיאולוגי במסגרת רחבה יותר של החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים. ההתייחסות לכדור הארץ במסגרת הלימודים בחוג הינם כמכלול: תכונותיו שלו עצמו, האטמוספרה בה הוא מצוי, והסביבה המקיפה אותו בחלל. לצורך כך משולבים במסגרת הלימודים בחוג שלושה תחומי מחקר: גיאופיזיקה, המקבילה לגיאולוגיה הקלאסית, חקר כדור הארץ המוצק ותכונותיו; מדעי האטמוספרה, חקר שכבת האוויר תוך תיאור והבנת תופעות שונות במסגרתה; והמדעים הפלנטריים – חקר תחומים מרכזיים במדעי החלל, בסביבתו הקרובה והרחוקה של כדור הארץ. החוג מקיים תכניות מובנות לשילוב לימודי החוג עם תחומים מדעיים משיקים. בין השילובים המובנים ניתן למצוא שילוב עם מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה או כימיה.
לימודי הגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב מתקיימים במסגרת משולבת עם לימודי סביבה, במסגרת מחלקה משותפת. המחלקה מציעה התמחות במספר מגמות, בהתאם לתחומי העניין של הסטודנט. בין מגמות אלה ניתן למצוא את המגמה לגיאולוגיה דינמית, המגמה לגיאולוגיה סביבתית והידרוגיאולוגיה, המגמה לגיאולוגיה הנדסית ועוד מגמות נוספות. בנוסף מציע המחלקה תוכניות משולבות מובנות המאפשרות תואר כפול בגיאולוגיה וסביבה יחד עם מדעי החיים או מדעי המחשב.
תחום מרכזי המתמחה בתכונות הפיזיקליות השונות של כדור הארץ המוצק: מבנה הכדור, כבידה, השדה המגנטי של כדור הארץ, תהליכים טקטוניים, רעידות אדמה ועוד.
תחום העוסק בתיארוך גילו של כדור הארץ וגילן של שכבות הסלע והקרקע השונות. לצורך כך נעשה שימוש במגוון שיטות כגון: תיארוך באמצעות מאובנים, באמצעות איזוטופים, באמצעות טבעות עצים ועוד שיטות מגוונות רבות.
תחום מחקר זה מתמקד בנעשה בקרקעית האוקיינוסים כגון תנועת הלוחות הטקטוניים ורעידות אדמה המתרחשות במעמקי האוקיינוס כמו גם חקר משקעים שונים וסלעים המצויים בקרקעית.
לימודים לקראת תואר B.A בגיאולוגיה אורכים שלוש שנים. כמו כן, לימודי התואר השני אורכים שנתיים.
בוגרי החוגים לגיאולוגיה יכולים, כמובן, להמשיך ללימודים מתקדמים לתארים שני ושלישי באוניברסיטאות המחקר השונות בארץ ובעולם. לאלו אשר יעדיפו השתלבות בתחום המיישם את הידע שלמדו פתוחות אפשרויות להשתלב במסגרת השירות המטאורולוגי, התעשייה האווירית ותעשיות ביטחוניות אחרות, המשרד להגנת הסביבה, חברות תוכנה, מכוני מחקר שונים (כגון המכון הגיאופיזי, המכון הגיאולוגי ואחרים), מחלקות בקרה ממשלתיות או עירוניות, המרכז למיפוי ישראל ועוד רבים אחרים.
האם יצאתם לטיול פעם, ותהיתם מה משמעות צורות הסלעים, או חשבתם מה הסיפור שמספר לכם תוואי הנוף והאדמה? האם סיקרן אתכם איך מתרוממים הרים או כיצד נוצרים אוקיאנוסים? האם שאלתם כיצד פועלים הרי געש או רציתם לחזות רעידות אדמה? האם מעניין אתכם מה מניע את כדור הארץ, מה מתרחש בשכבה הבלתי נראית שמקיפה אותנו – האוויר – ובאטמוספרות עליונות יותר, ומה בעצם קורה בכוכבים השכנים לנו, כיצד נוצרו הם ומה מתרחש בהם כעת? אם שאלתם את עצמכם באילו אמצעים בכלל חוקרים תופעות כאלה ועונים על שאלות מסוג אלה, או אם רציתם למצוא תשובות לתופעות מטרידות הקשורות בכדור הארץ – החוגים השונים לגיאולוגיה הם המקום בשבילכם.
