באוניברסיטה העברית בירושלים לומדים יותר מ- 23,000 סטודנטים הנהנים מעיר בעלת אווירה מיוחדת וייחודית, עיר המשלבת בתוכה את העתיק והחדש באלגנטיות וכבוד. האוניברסיטה העברית הוקמה על הר הצופים ב- 1925 כאשר הרעיון המרכזי שלה היה לימודים אקדמיים גבוהים ומחקר שיקבצו את המוחות היהודים מרחבי העולם לבוא להתיישב בארץ. כיום האוניברסיטה העברית היא מוסד מוכר ברחבי העולם ונחשב לאחד מהיוקרתיים והטובים. מכל רחבי העולם מתקבצים יהודים ולא יהודים ללמוד וליהנות מפרי המחקרים, הרמה האקדמית והאווירה.
באוניברסיטה העברית בירושלים אפשר ללמוד ספרות בשלושה חוגים שונים והם:
בחוג לספרות עברית יידיש ופולקלור קיימים שלושה מדורים:
משך הלימודים לתואר הוא שלוש שנים ואפשר לבחור בחוג כחוג ראשי או כחוג משני. לימודי חובה לכל הסטודנטים בחוג: מבוא ללימודי תרבות – התרבות הישראלית, מכינה בתלמוד, הספרייה היהודית הקדומה, מבוא לתפילות ישראל. להלן חלק מהקורסים הנלמדים במסלול זה:
שנה א': יצירות מופת בספרות העולם, קריאת טקסטים של יצירות מופת, מבוא לספרות האגדה, מבוא לספרות עממית – אדם ועולם, הפואטיקה התרבותית של המדרש, בין בית המדרש לכיכר השוק. השירה העברית החדשה – היסטוריה, פואטיקה ותרבות, השירה העברית ומלחמת 1948, שירת ח"נ ביאליק בהתפתחותה, המשפחה היהודית ועוד.
שנה ב': תחנות בביקורת הספרות – מאפלטון ועד ניטשה, קריאת טקסטים בתורת הספרות והאסתטיקה, תורת ספרות במאה ה- 20 סוגיות יסוד, קריאת טקסטים בתורות הספרות במאה ה- 20, האישה המקראית והשתקפותה, מבוא ליידיש ותרבותה, ספרות כללית והשוואתית, ספרות עברית יידיש פולקלור, מדרש בורא עולם, בין אתנוגרפיה לסוגיות ספרותיות בספרות חז"ל, הפרודיה הסאטירה וקרנבלסקי בספרות המדרש והאגדה, הדרכה אישית – אגדה וספרות עממית, מקור השיר – בין הפיוט למקורותיו, עגנון והז'אנר הטרגי, השירה העברית בתקופת ההשכלה וחיבת ציון, עדות וטראומה בספרות, המבט הכותב ביצירתו של יהושע קנז, מסעו של הקנטאור – פרימו לוי ואהרון אפלפלד, מסורת תרגום העברית מראשית ועד ימינו אלה ועוד. לימודי חובה לשנים השנייה והשלישית עבודת שדה ופרויקטים בחקר הפולקלור בעדות ישראל, קריאת טקסטים בחקר הפולקלור.
בנוסף נלמדים בין השאר הקורסים הבאים – היצירה העממית היהודית לתקופותיה: חופה וקידושין, אמנות בתי הכנסת במזרח אירופה, כסף-יופי ומוסר – תכשיטים בקהילות היהודים בארצות האיסלם, "אישה נאה כלים נאים…" – נשים וחפצים בקהילות ישראל – בין מזרח למערב, טהרה – ניקיון וכביסה – דימויים תרבותיים במבט השוואתי, גברים נשים ומה שביניהם – סוגיות בתרבות העממית של יהודי תימן, השימוש בפולקלור רב תרבותי, פולקלור אמריקני, מבוא ליצירה העממית ביידיש, ירושלים – פרספקטיבה פולקלוריסטית, מבוא לספרות העממית והכתובה בספרדית – יהודית (לאדינו), פולקלור של חלום וחלימה, סמלים ודימויים ציוניים באמנות העממית בארץ ישראל, פולקלור באמצעי התקשורת ועוד הרבה אחרים.
המרצים במסלול זה הינם בין השאר: פרופ' חנן חבר, גב' אדמנית כלפה, מר גבריהו, מר יניב, פרופ' אביגדור שנאן, ד"ר גילה וכמן, ד"ר יואב רינון, גב' טלי ארמן פרטוק, מר אורן פרי הר, ד"ר גור ז'ק, מר אריאל זינדר, פרופ' נוברשטרן, ד"ר אסתר שלי נוימן, ד"ר הגר סלמון, פרופ' גלית רוקם, פרופ' שלום צבר, ד"ר א. רודוב, ד"ר כרמלה אבדר, ד"ר אסתר יוהס, ד"ר ס. ליצמן, פרופ' ס. ציפורין, ד"ר דלית אסולין, ד"ר מיכל הלד, גב' הירשפלד סקופי, ד"ר יהושע לוינסון, פרופ' שלומית אליצור ועוד.
כדי להתקבל ללימודי הספרות העברית והלשון, בנוסף לכל התנאים הרגילים של הפקולטה, שהם ציון ממוצע בבגרות של 9.75 וציון פסיכומטרי של 600 נקודות ומעלה. חובה שהרמה באנגלית תהיה של לפחות 120 בחלק האנגלי בפסיכומטרי, או 220 במבחן אמי"רם. לאלו אשר למדו בבתי ספר בהם העברית אינה שפה ראשונה ציון של 145 ביע"ל. מעומדים בני 30 + יכולים להתקבל רק על סמך המבחן הפסיכומטרי – 550 נקודות ומעלה.
באוניברסיטה העברית בירושלים שכ"ל הוא כ- 12,866 ₪ לשנה, הסכום המלא, ו- 9,566 ₪ המפוחת. בפקולטה למדעי הרוח במגמה לספרות עברית תלמידים בעלי נתונים גבוהים שיממשו את לימודיהם בשנה הראשונה בתכנית המלאה, יקבלו מלגה מיוחדת בסך של 50%.
הזכאות למלגות נקבעת הן על פי המצב הכלכלי והן על הישגיים לימודיים. קיימת גם אפשרות להלוואות נוחות – כל בקשה נידונה לגופה. בנוסף קיימת "קרן השפע למצטיינים" המעניקה לתלמידים שלהם נתונים גבוהים במיוחד – 7,000 $ לשנה. קיימות כמו כן מלגות חיצוניות הניתנות בשל מוצא או מקום מגורים – אינפורמציה בנושא אפשר להשיג באתר המלגות של האוניברסיטה. גובה המלגה המינימאלית הינה 15% משכר הלימוד והגובה המקסימאלי 50% משכר הלימוד.
