אוניברסיטת חיפה נמצאת ליד פארק הכרמל בחיפה. האוניברסיטה הוקמה ב- 1963, בראשית דרכה הייתה אוניברסיטת חיפה תחת חסותה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1972 קבלה האוניברסיטה את ההכרה מטעם המל"ג. כיום לומדים בה יותר מ- 16,500 סטודנטים בשש פקולטות שונות בהם הרמה האקדמית גבוהה ושמן הולך לפניהן. הפקולטות הן: הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, הפקולטה למשפטים, הפקולטה למדעים והוראתם והפקולטה לחינוך. בנוסף קיימים חמישה בתי ספר והם: בית הספר למינהל עסקים, בית הספר לעבודה סוציאלית, בית הספר להיסטוריה, בית הספר לבריאות הציבור ובית הספר למדעי המדינה.
תכנית הלימודים משתרעת על פני התחומים הבאים:
מקצועות הבריאות ומדעי החיים: מבוא להיסטולוגיה וגנטיקה, נוירו אנטומיה ונוירו פיזיולוגיה, נוירולוגיה ונוירו פתולוגיה, מחלות אף אוזן גרון, נוירו פסיכולוגיה והחלמה מפגיעה מוחית, נוירו אוטולוגיה. חינוך חברה והתנהגות: מבוא לפסיכולוגיה, התפתחות האדם, היבטים פסיכולוגיים של טיפול ושיקום. מחקר: סטטיסטיקה, מבוא למחקר וכתיבה מדעית, מיומנות מחשב, מכשור ויישומי מחשב במחקר ושיקום, סמינריון מחקרי- הפרעות בתקשורת, כולל עבודת מחקר.
מדעי השפה, הדיבור והשמיעה, הפרעות בתקשורת ושיקום: מבוא להפרעות בתקשורת, אנטומיה ופיזיולוגיה של מערכת הדיבור, מבוא למדע השמיעה, מבוא לבלשנות, פונטיקה, התפתחות תקינה של שפה דיבור ותקשורת, התפתחות שפה מאורת, אקוסטיקה ותפיסה של הדיבור, אודיולוגיה קלינית, עקרונות העבודה הקלינית, ליקויים ברכישת שפה ותקשורת – ילדים, ליקויים ברכישת דיבור – ילדים, גמגום והפרעות אחרות בשטף הדיבור, לקויות למידה, הפרעות קול ותהודה, הפרעות דיבור מוטוריות- מבוגרים, תסמונות אפאזיות וקוגניטיביות – מבוגרים, פיתוח ויישום לומדות ממוחשבות. סמינריון קליני א'- הפרעות דיבור שפה ותקשורת ולקויות למידה, סמינריון קליני ב' – שמיעה, הפרעות תקשורת באוכלוסייה רב לשונית, הפרעות תקשורת אצל לקויי שמיעה, הפרעות תקשורת ייחודיות לשפה הערבית, טיפול בליקויים קוגניטיביים, שיקום רב תחומי, תקשורת חלופית.
ההתנסויות הקליניות באוניברסיטת חיפה הינן כדלקמן:
מטרות המסלול לקלינאי תקשורת היא לפתח את מיומנות האבחון והטיפול בילדים ובמבוגרים בעלי ליקויים שונים בתקשורת. ההתנסויות הקליניות יערכו, בנוסף למתחמי המכון להפרעות בתקשורת באוניברסיטה, גם בבתי חולים, מרכזי שיקום, מכונים אודיולוגיים, מרכזים חינוכיים, בתי ספר ועוד. בדרך זו יוכלו הסטודנטים לשלב את הידע האקדמי שלהם בהתנסויות קליניות שיעזרו להם לפתח את כישרונותיהם ויכולותיהם ולמצות את לימודיהם במלואם. העוסקים בתחום הפרעות בתקשורת יכולים לעבוד כחוקרים, קלינאים בשירות הציבור, או באופן פרטי, או כאקדמאיים, או בשילוב של כל המוזכרים לעיל.
ראש החוג פרופ' יוסי אטיאס. המרצים בחוג זה הם: ד"ר בירן מיכל, ד"ר ביתן טלי, ד"ר בנאי קרן, ד"ר יפעת רחל, ד"ר כהן מימרן רוית, ד"ר לבל טלי, פרופ' לונץ מיכל, ד"ר מאיר עירית, ד"ר ניר ברכה, פרופ' ספיר שמעון, ד"ר עוזיאל קרל סיגל, ד"ר רוואי אדיתה, ד"ר שמש רפאל ועוד.
תעודת בגרות, ציון בבחינה הפסיכומטרית, אנגלית מתקדמים 1, ידע בעברית. חתכי הקבלה להפרעות בתקשורת הם 715 נקודות, כמו כן המועמדים יצטרכו לעבור ראיון חוגי לבירור התאמתם למקצוע. המעומד צריך להיות מגיל 20 ומעלה.
קיימת האפשרות למלגה בשל סיוע כלכלי, כמו כן מתקבלות מלגות מטעם דיקאנט הסטודנטים. זכאות המלגות מותנית בתקינות הלימודים והיקף שכר הלימוד, ממוצע ציונים צריך להיות לפחות של 75 נקודות. מלגות הצטיינות מותנות בפעילות חברתית בהיקף של לפחות שעתיים שבועיות ועל סמך הציון הפסיכומטרי. המדור למעורבות חברתית מזכה את הסטודנטים המשתתפים בו במלגה כתמורה עבור הפעילות החברתית בה משקיעים הסטודנטים את מרצם. כמו כן אפשר לפנות לקרנות המלגות החיצוניות לבירור אפשרות לעזרה במימון הלימודים. שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי כמובן.
